Love Love Love

לונדון, 1967. הביטלמניה בעיצומה, דור ה”אני” בשיאו וקנת וסנדרה יכולים לכבוש את העולם אם רק ירצו. זה הקיץ של האהבה, ואהבה זה כל מה שהם צריכים. אבל מה יקרה כשהסקס, הסמים והרוקנרול יתפוגגו, כשהפרחים של ילדי הפרחים יתחילו לנבול, ולילדים האלה יהיו ילדים משלהם? המסע של קנת וסנדרה, מגיל 19 – שבו הכל עוד אפשרי – ועד גיל 63 – שבו צריך כנראה ללמוד לחיות עם מה שיש (ומה שאין) – הוא המסע של כולנו, והוא מרתק ועצוב ומצחיק מאוד. מייק ברטלט, מהבולטים במחזאים הבריטיים הצעירים (“המלך צ’ארלס השלישי”, “קוק”, סדרת הטלוויזיה “דוקטור פוסטר”) בוחן בקומדיה החריפה שלו, שהוצגה בהצלחה גדולה בלונדון וזה עתה גם בניו יורק, סוגיות כמו פערי דורות, הצורך של כל דור להאשים את הדור הקודם לו בכל תחלואי העולם ושל ילדים להאשים את הוריהם בכל מה שרק אפשר, וכמובן החולשה – והעוצמה – של אהבה מכל הסוגים.