סעדון מג'נון

סעדון מג'נון

סעדון הוא צעיר מצרי המתאשפז בעת מלחמת ששת הימים ב-1967, עקב אי יכולתו להתמודד עם התבוסה של הצבא המצרי. כאשר הוא משתחרר לאחר 25 שנה הוא מאמין שעברו רק חודשיים ושמצרים בדרך לניצחון הגדול.  העולם שהוא נתקל בו שונה מאד מהעולם אותו עזב: אמריקאים  במקום רוסים, צריכה פרטית נרחבת, מגוון דעות פוליטיות וכמובן השלום עם ישראל. כדי לא לגרום לסעדון עוגמת נפש ו/או לסכן את מצבו הנפשי מתגייסת המשפחה להעמיד פנים כאילו הם חיים עדיין ב-1967. הם מקרינים לו בוידאו סרטי חדשות ישנים כאילו הם החדשות הטריות, מסתירים את העובדה שאהובתו, לה כתב מכתבי אהבה כל השנים, – התחתנה עם חברו הטוב וילדה לו בן.  (סיטואציה דומה  נראתה בסרט הגרמני "להתראות לנין" על אשה במזרח ברלין שהתעוררה מתרדמה בת כמה שנים ולא ידעה שהחומה נפלה והמזרח הקומוניסטי חדל להתקיים). העמדת פנים זו גוררת כמובן סיטואציות משעשעות רבות במיטב מסורת הקומדיה. סיטואציות המלוות במבט אירוני מריר ומעורר שאלות.  המחזה מעמת את מצריים של שנות הששים עם מצריים של שנות התשעים, ומאפשר לצופה הישראלי להשקיף מנקודות מבט מצריות על אירועים מוכרים בהיסטוריה המשותפת של שני העמים. מאת : לנין אלרמלי, מצריים 1995; תרגום: פרופ' גבריאל רוזנבאום; עיבוד ובימוי: יגאל עזרתי; מוסיקה: עלא אבו-עמארה; עיצוב: זוהר אלמליח, נופר דרזנר; שחקנים: תלמידי שנה ג' בבית הספר לאמנויות הבמה, מכללת סמינר הקיבוצים, משי אלבר, יותם קושניר, כפיר קאלו, יואל רוזקאנד, מושיקו ששון, אביה שפיצר.