נמר חברבורות

נמר חברבורות- פינק, גיבור המחזה של שבתאי, הוא איש העולם הגדול. בשנות ה-20, הוא מגיע לתל אביב הקטנה, נחוש בדעתו להקים כאן קרקס. בעזרת אישיות צבעונית, הומור וקסם אישי, ובכוחו המדבק של החזון, הוא סוחף אחריו אהובות, משקיעים ובונים, בדרכו להגשמת החלום. ב"נמר חברבורות" הבימתי שלנו, חיפשנו קרקס חלומות פרטי. קרקס היושב בשדרות התיאטרון בואכה פינת החיים…  גילינו, כי לכל אחד נמר חברבורות משלו. נמר בעל עיניים צהובות, עליו דוהרים ל "חיים שאי אפשר לחיות…שאסור לחיות" מצאנו, כי לכל אחד סולמות שראשם בשמיים, וגעגועים לאזדרכת ריחנית ולעולם שכולו סגול ומצפה.
טריילר

ביקורות
  • "תיאטרון הבימה מעלה את מחזהו הנודע של יעקב שבתאי, ומגלה שחקן שכדאי לשים לב אליו: בן יוסיפוביץ'..."נמר חברבורות" היא אחת מאותן הפקות של בית הספר למשחק של סמינר הקיבוצים, ובראשה עומד שחקן שכבר הרשים בשתי ההפקות הקודמות של אותה כיתה, "המלט" ו"אהבתי הראשונה". קוראים לו בן יוסיפביץ'...התנועתיות הגמישה שלו, כמו גם יכולתו הווקאלית המפתיעה, מעניקים לו צבעוניות מרתקת על הבמה...רויטל איתן הבמאית עשתה עבודה נאה בתמצות המחזה המקורי...וגם בנתה בימוי קצבי ורב-השראה העובד היטב בחלל הקטן והאינטימי של אולם ברטונוב. איתן הוציאה מהשחקנים הצעירים ביצועים קומיים משכנעים, קצת קריקטוריים, אבל לא מוגזמים מדי. יוסיפוביץ' הכריזמטי מצליח להתניע את המנוע של הפנטזיה הגדולה בכניסות דרמטיות, כשהוא לבוש באוסף חליפות מהודרות. הוא מעניק לדמות המופלאה הזו...ממשות פיזית ונפשית עמוקה ומרגשת. אכן, כוכב נולד" ידיעות אחרונות-4 כוכבים
  • "יותר מפעם אחת, כתבתי על כך שלתחושתי, יש לתיאטרון כוחות נסתרים. הוא רואה לנפש האדם. הוא מציב מראה, לא תמיד מחמיאה ולא אחת הוא מציף ספקות, פחדים, חששות ... וכך קרה לי אמש עם "נמר חברבורות" שעולה בימים אלו בסמינר הקיבוצים בעיבודה ובבימויה של רויטל איתן...מחמאות רבות יש לי לחלק למה שראיתי אתמול בסמינר...הראשונה והעיקרית שבהן, היא לרויטל איתן, עמוד האש של ההפקה...הדיוק המופתי והדרישה הבלתי מתפשרת לשלמות, שהם שם שני לה, המחויבות שלה עצמה ושל הצוות שאיתה, כל אלו, יחד עם היצירתיות האינסופית שלה והחוש שלה לאסתטיקה, באים לידי ביטוי, בכל רגע ורגע, בבימוי שלה, בהדרכת השחקנים שפעלו תחת שרביטה, בתפאורה, בתאורה, במוזיקה, בתלבושות ובכל אלמנט חזותי או יצירתי של ההצגה...לסיכום אומר כך – רויטל איתן, יחד עם שותפיה להפקה, יצרו שיר אהבה פיוטי, רגיש, חשוף, אמיץ, לחלומות ולאלו שמעזים לחלום אותם." בלוג "המפרגנת"