חשמלית ושמה תשוקה

ממחזותיו הגדולים של המחזאי האמריקני הנודע טנסי וויליאמס, שאינו יורד מבימות התיאטרון בעולם, מאז הוצג לראשונה ב-1947 וזיכה את מחברו בפרס פוליצר היוקרתי. מדובר בהפקה משותפת של התיאטרון הלאומי, הבימה, ושל תיאטרון הקאמרי. בלנש, יפהפייה דהויה, משכילה, נוירוטית ובעלת גינונים אריסטוקרטיים, מגיעה לבית אחותה, סטלה. היא נדהמת מן הדירה הדלה, מהשכנים הקולניים ומסטנלי, בעלה המחוספס של האחות. כשנדמה לבלנש שמצאה בין חבריו גבר שמוכן לפרוש חסותו עליה, סטנלי מחבל בסיכוייה, כשהוא חושף פרטים על עברה המפוקפק. המתח בין רגישותה השבירה, לבין כוחותיו היצריים-ארציים של סטנלי, מגיע לשיאו הנורא בלילה בו סטלה הולכת ללדת את תינוקה והם נשארים לבדם. משך ההצגה: כשעה וחמישים דקות ללא הפסקה.

תוכניה טריילר

ביקורות
  • "לאלה מתווספים המוזיקה הקוסמופוליטית שערכה מירי לזר, שגם בנתה את שפת התנועה הדינמית שמעניקה להפקה תחושה חלומית. השחקנים מגישים עבודת אנסמבל משכנעת, וביניהם ניתן לציין את מיקי פלג-רוטשטיין כיוניס השכנה ואת פיני קידרון כמיטש הרגיש. אנה דוברוביצקי היא סטלה, ארצית ויפהפייה, ועמוס תמם הוא סטנלי, גברי ומלא אכזריות כשצריך אבל גם מסוגל להפיק רוך ברגעים הנכונים. מעל הכל ההצגה שייכת ליבגניה דודינה כבלאנש המוכה, המעבירה אותנו בצורה מדויקת לאורך הערב בתהליך ההידרדרות הנפשית של הדמות...התוצאה הסופית היא הפקה מרשימה ומרוכזת, המצליחה לחשוף מחדש את העוצמה הרגשית של המחזה של וויליאמס ולתת לו פרשנות עכשווית מפתיעה" ידיעות אחרונות- 5 כוכבים
  • "אילן רונן העביר את ההתרחשות במחזה המוכר של טנסי ויליאמס מהדרום האמריקאי לשכונה קוסמופוליטית באירופה ובכך האיר באור חדש דמויות מוכרות מדי. בלאנש וסטלה הן רוסיות, כמו השחקניות שמגלמות אותן, סטנלי הוא לא "פולק" אלא טורקי, וזהו לא רק סיפור של דואט מרכזי אלא של סביבה אנושית שלמה ואבודה...רונן פיצח כאן משהו נכון במחזה הזה, שבדרך כלל סביבתו נחבאת בצילה הענק של בלאנש השברירית והמיטרפת. הסביבה בה המחזה מתרחש הופכת כאן לגיבורה, ודמויות המשנה הן גם התפאורה, והוראות הבימוי הן חלק מן הטקסט...זוהי הצגה מרשימה מאוד שזורה אור חדש ומרתק על מחזה מוכר מדי. " הארץ
  • "הפקה משותפת של הבימה והקאמרי מעצימה את הלהט והפיוט של המחזה המרגש...הפעם הלך אילן רונן אל הצופן הפנימי של המחזה, העתיק אותו אל חלל במה ריק בעיצובה של נטע הקר, ובנה אותו מחדש במלוא יופיו הפיוטי והדרמטי...לסיכום, נוצרה עוד אחת מאותן חוויות תאטרון שהלב מתגעגע אליהן. אל תחמיצו." אתר הבמה
  • "בהפקה המשותפת החדשה של תיאטרון "הבימה" ו"הקאמרי" הבמאי אילן רונן ממציא מחדש את הקלאסיקה המודרנית של טנסי וויליאמס...גם הופעה משובחת במיוחד של יבגניה דודינה בתור בלאנש האגדית הופכת את הנסיעה בחשמלית הזאת למענגת ביותר...שיתוף פעולה מרשים ביותר של שני התיאטרונים הגדולים בארץ, שעושה חסד רב עם אחד המחזות הגדולים שנכתבו אי פעם." Mako