המלט

המלט

המלט הוא אחד ממחזותיו המפורסמים והמצוטטים ביותר של וויליאם שייקספיר, ולדעת רבים הטרגדיה הטובה ביותר שלו. המחזה מתאר את קורותיו של המלט הנסיך, שאביו מת לפתע, ודודו תופס את המלוכה, הממלכה ואת המלכה, אימו של המלט. רוחו של אביו המת מופיעה למולו ומספרת כי נרצח על ידי אחיו ומצווה על המלט לנקום את מותו. מכאן ואילך המלט מתלבט כיצד לפעול, מה שיוביל את הממלכה לזעזוע גדול שאין חזור ממנו. משך ההצגה: כשעתיים. ההצגה מוקדשת ליותם חכם ז״ל. מאת: וויליאם שייקספיר; תרגום: ט. כרמי; עיבוד ובימוי: מאור זגורי; תנועה ופסקול: מירי לזר; דרמטורגיה: שגיא טל; תפאורה ותלבושות: אלונה וינשטיין וליטל רייס; תאורה: מאיר אלון; איפור ושיער: מרב בר נתן; ע. בימאי: בן לב, שנית יהודיין, תמיר אמזלג; שחקנים יוצרים: בן יוסיפוביץ, שלי בן יוסף, חן גבעתי, מתן גורן, סתו גרופר, נמרוד דגן, רוית דור, אורן דיקמן, טל זולטי, לנה אנה כסטרופ, אסף מרון, כרמל נצר, רוני נתנאל, אסף פרי, בן פריד, מיכאל שומרון, הגר שחר, אדם שפר.

תוכניה טריילר
X

ביקורות
  • "בהפקה החדשה של בוגרי סמינר הקיבוצים שמציגה בימים אלו בתיאטרון הבימה, מאור זגורי מקיים את ההבטחה הגדולה פעם נוספת כשהוא מפרק לגורמים ומרכיב מחדש את היהלום שבכתר של וויליאם שייקספיר האגדי, "המלט"...זגורי לא מפסיק להפתיע בפרשנות החדשנית והמרתקת לטרגדיה השחוקה. טביעת האצבע הייחודית שלו משתקפת מכל רגע שקורה על הבמה...המונולוג המפורסם והמצוטט ביותר של המחזה ("להיות או לא להיות?") מבוצע על ידן מהסוף להתחלה בעוד השחקנים על הבמה ממחיזים את העלילה בפנטומימה בהילוך מהיר לאחור. הרגע התיאטרוני הנדיר הזה, המכשף, הוא לכשעצמו סיבה ראויה להגיע להבימה ולצפות ביצירה יוצאת הדופן של זגורי...ללא ספק מדובר בפנינה מרעננת שבהחלט שווה ביקור ורק עושה חשק לראות עוד מהקסמים של מיסטר זגורי הצעיר." mako
  • "העיבוד של מאור זגורי ובוגרי סמינר הקיבוצים ל"המלט", ממשיך לבסס את הבמאי כאחד הנועזים והמעניינים בישראל. עריכת הסצנות והטקסטים לאחד המחזות הידועים בהיסטוריה התבררה כמוצדקת, הקהל מוזמן למסע פסיכי ומטלטל של במאי עם חזון מרשים...רוח המחזה כולו שונה ממה שהייתם מצפים. אין אפילו קמצוץ תחושה קלאסית, ו"מיושנת" היא מילה גסה ממש. להפך, האווירה באולם רעננה, דרוכה ונכונה להפתעות הרבות המשובצות בדרך...הפסקול עכשווי מאוד (זיהינו שם את לורד ואת פלורנס אנד דה מאשין), התאורה משחקית, ובתנועה יש משהו שכמעט מזכיר מחול...רגע השיא של ההצגה, לא פחות ממהפנט. הרגע בו המונולוג המפורסם "להיות או לא להיות" מושר על ידי הנשים מהסוף להתחלה והשחקנים מציגים את המחזה כולו בהילוך מהיר לאחור, מייצג בצורה הברורה ביותר את התעוזה של זגורי, שלא פחד לקחת את המונולוג הידוע ביותר בתיאטרון ולהפוך אותו על פיו, מילולית ממש. בפשטות, זהו רגע בלתי נשכח..." Nrg