הדוכסית ממאלפי

הדוכסית ממאלפי

מאת: ג'ון וובסטר | תרגום: דורי פרנס | בימוי, עיבוד וניהול מוסיקלי: עירד רובינשטיין | כוריאוגרפיה: עמית זמיר | תלבושות: יהודית אהרון | תפאורה: אליאור אליהו אמסלם | תודה לסבטלנה ברגר על התפאורה המקורית | תאורה: זיו וולושין | עריכת פסקול: רועי וינברג | ניהול אמנותי: לילך סגל | ע.במאי וניהול הצגה: שירן נחום, לאה מנקס | הפקה בפועל: אורי עטיה, אינה בקלמן, דון לני גבאי, ליאור בלאוס ואליאור אליהו אמסלם.

מחזה נוקב ומרתק על שררה וכוח, כסף ושחיתות אשר "מככבים" גם בימים אלה במהדורות החדשות ומעל דפי העיתון. במרכז העלילה – דוכסית, אלמנה צעירה ועשירה, ששני אחיה אוסרים עלייה להתחתן בשנית כדי שההון שירשה יישמר בידיהם, מורדת ברצונם ונישאת בסתר למנהל הבית שלה, אנטוניו. אחיה האחד, קרדינל מושחת והשני, שופט בעל הפרעת אישיות, מנצלים את כוחם הפוליטי לאכוף את רצונם ומעסיקים את בוסולה, רוצח שכיר, שירגל אחרי אחותם וידווח להם על מעלליה. כאשר הוא מגלה את פרשיית האוהבים, נסחפים כל הנוגעים בדבר למערבולת של תככים, שקרים, סודות, נקמה ושפיכות דמים. דבר הבמאי: וובסטר כתב את "הדוכסית ממאלפי" (המבוסס באופן רופף על סיפור אמיתי) בסגנונו האלים והמושחז כעלילה אינטנסיבית וסוחפת, תוך שהוא מותח ביקורת נוקבת על השחיתות הפוגעת בכל חלקה טובה, ומטיל ספק במוסריות האדם. גיבוריו שוחים בנהרות דם, אך הוגים תובנות שנונות ומקאבריות, שלא היו מביישות את שייקספיר מחד ואת טרנטינו מאידך. המורכבות המוסרית של הדמויות וההתרחשות הדחוסה והקצבית הופכים את המחזה לתענוג צרוף. בהשתתפות: פרדיננד: תום גרציאני; הקרדינל: רועי וינברג; דניאל דה בוסולה: אורי עטיה; אנטוניו בולוניה: עופר רוטנברג; קאסטרוקיו (ותפקידים נוספים): אליאור אליהו אמסלם; דליו: שגיא הלפרין; הדוכסית: ליאור בלאוס / דון לני גבאי; קאריולה: ספיר דרמון; ג'וליה: אינה בקלמן; שומר א': דביר מזי"א; שומר ב': תומר יוסף; נשות חצר: לאה מנקס, אלה ארמוני; צוות טכני – קובי פרי, בן לוין, מעין איטח, טובית אדיסה סמאי

X