ההיטוריה של תיאטרון הבימה

קצת היסטוריה

1909 – נחום צמח מייסד בביאליסטוק את “הבימה” הראשונה המעלה הפקה אחת ויחידה: “מוסר נער רע”.

הבימה העברית 1909

הבימה העברית 1909

“הבימה” ו”מוסר נער רע”

1911 –  נחום צמח מקים בשנית את “הבימה”. יחד עם מנחם גנסין נערך חיפוש אחר שחקנים. הראשונה, חנה רובינא, תלמידה מצטיינת בסמינר לגננות של המורה יחיאל הלפרין. הלהקה מעלה שני מחזות : “הנודד הנצחי” ו”שמע ישראל”.

1913 –  שחקני “הבימה” נוסעים עם הצגתם “שמע ישראל” מאת אוסיפ דימוב להציג בפני צירי הקונגרס הציוני בוינה. מלחמת העולם הראשונה (1914) קוטעת את פעילות הלהקה.

1916- הפעילות להקמת “הבימה” מתחדשת במוסקבה בכל עוזה. מוקמת “אגודת התיאטרון העברי הבימה” בסיוע עשירי היהודים בעיר. בראש האגודה עומד  הרב מזא”ה, רבה הראשי של מוסקבה.

1917- ינואר- כונסה האסיפה המכוננת של “הבימה” במוסקבה ו-“הבימה” הוקמה באופן רשמי. מודעות מתפרסמות בערים ובכתבי עת ציוניים המכריזות על “בחינות על בחינות ללהקה עברית למי שחושבים עצמם שחקנים.”

קצת היסטוריה מודעה ישנה של פרסומת לבחינות הבימה

פרסומת לבחינות הבימה

מודעה לחיפוש שחקנים חדשים- מוסקבה, שנות ה-20 של המאה ה-20

1917- באביב באתה שנה נפגשים במוסקבה שלושת מייסדי “הבימה” : נחום צמח, מנחם גנסין וחנה רובינא.

1918- עולה “נשף בראשית”, הצגתה הראשונה של “הבימה” המורכבת מארבעה מערכונים: “האחות הבכירה” מאת שלום אש; “השריפה” מאת י. ל פרץ; “החמה החמה” מאת יצחק קצנלסון ו”פגע רע” מאת י.ד ברקוביץ’. בזמן החזרות עוברת “הבימה” לביתה הראשון, ברחוב קיסלובסקה תחתית מס’ 6, מוסקבה.

1922 – מקסים גורקי מהלל את “הדיבוק” בהפקת “הבימה” ובבימויו של וכטנגוב כ”משל לכוחו של הקסם הטמון באמנות ובכישרון” וצופה כי “תינוק קטן ויפיפה זה יגדל להיות ענק מהולל”.

לצפייה בסרטון של חנה רובינא שמספרת כיצד נבחרה לתפקיד לאה בהצגת “הדיבוק”לחץ/י כאן – תחקיר ועריכה: רמי סמו – אחראי ארכיון תאטרון “הבימה”.

חנה רובינא בתפקיד לאה בהצגת "הדיבוק"

חנה רובינא בתפקיד לאה בהצגת “הדיבוק”

חנה רובינא – “הדיבוק”

חנה רובינא - "הדיבוק"

חנה רובינא – “הדיבוק”

מתוך “הדיבוק”: לאחר סצינת גירוש הדיבוק

1926 – פעילים פרו-ציוניים ויהודים מוחרמים במוסקבה. “הבימה” עוזבת את מוסקבה ויוצאת לסיבוב הופעות באירופה ובארצות הברית הכולל את הצגותיה הראשונות: “היהודי הנצחי”, “הדיבוק”, “הגולם” ו”המבול”. בין הצופים ב”הדיבוק” גורדון קרייג (“אירופה רוחשת כבוד להבימה”), ג’ורג’ ברנרד שאו, תומס מאן (“רושם שייחרט בזיכרוני לעד”), אלברט איינשטיין (“הופעה מרשימה… במימדים אדירים”) מקס ריינהרט וטיירון גאתרי (“ההצגה המרשימה ביותר שראיתי מימי חיי”).

מתוך "הדיבוק": לאחר סצינת גירוש הדיבוק

מתוך “הדיבוק”: לאחר סצינת גירוש הדיבוק

אהרון מסקין- “הגולם”

1927 – ברוס אטקינסון מ’הניו יורק טיימס’ על “הדיבוק”: “שיא השלמות… אחת מעבודות התיאטרון הנצחיות.”

1927- חודש יוני בארה”ב  – הלהקה מתפלגת. רוב השחקנים מחליטים לחזור לאירופה ומשם לעלות לארץ ישראל. נחום צמח, מייסד הלהקה וקבוצת שחקנים נשארים בארצות הברית.

1928 – חברי להקת “הבימה” מגיעים לנמל יפו ב-27 במרץ.

1929- ברלין – מרגוט קלאוזנר ייסדה את “אגודת ידידי הבימה”.

1930- “הבימה” מעלה מחזה שייקספירי ראשון על הבימה העברית – “הלילה ה– 12” בבימויו של מיכאל צ’כוב.

3

השחקן ברוך צ’מרינסקי בתפקיד מלוליו ב”הלילה ה – 12″

1934- מחזה מקורי ראשון ב”הבימה”, “אותו ואת בנו” מאת י.ד ברקוביץ’, בבימויו של ברוך צ’מרינסקי. נושאו חיי היהודים המודרניים בתחילת המאה.

1935 – מונחת אבן הפינה לביתו הקבוע של “הבימה” בת”א.

לסרטון אודות גלגולי משכן תיאטרון “הבימה” 1945 – 2011, לחץ/י כאן –  תחקיר ועריכה: רמי סמו – אחראי ארכיון תאטרון “הבימה”.

קצת היסטוריה- 2.5קצת היסטוריה 2.6

בניין “הבימה” בעת הקמתו

1937- “הבימה” מעלה הצגה מקורית ראשונה מחיי הארץ, “שומרים” מאת עבר הדני, בבימויו של צבי פרידלנד.

5

צבי פרידלנד בתפקיד ראובקה בהצגה “שומרים”

1938 – “הבימה” פותח את שעריו בפני שחקנים צעירים. בשנים שיבואו, יצמיח התיאטרון דור חדש של שחקנים מן השורה הראשונה בישראל.

1939 – הסטודיה למשחק בהנהלת השחקן, הבמאי והמורה למשחק, צבי פרידלנד, הופכת לסטודיו למשחק הרשמי של התיאטרון הלאומי, הבימה.

1945- חנוכת “בית הבימה”.

קצת היסטוריה 3

פתיחת משכן הבימה- 1945

קצת היסטוריה 4- ביחד עם 3

כרטיס מנוי- 1947

1945 – הוקם בית הספר הדרמטי של “הבימה” ביוזמתו ובניהולו של צבי פרידלנד.

4

תלמידי בית הספר הדרמטי של “הבימה”

1946- זכות ראשונים נוספת לתיאטרון הלאומי, “הבימה”: המחזה “המלט” מוצג בפעם הראשונה על במה עברית מקצועית. לסרטון ובו הקלטה נדירה של השחקן שמעון פינקל (המלט) במונולוג המפורסם: “להיות או לא להיות…”, אשר מלווה בתמונות מהקריאה, מהחזרות ומההצגה עצמה, לחץ/י כאן – תחקיר ועריכה: רמי סמו – אחראי ארכיון תאטרון “הבימה”. 

1950 – חברי תאטרון “הבימה” חונכים את האמפיתאטרון באילת ונהנים מנופיה של העיר הדרומית. בין המצולמים: חנה רובינא, אהרון מסקין, שמעון פינקל, נחום בוכמן, בת עמי, ארי קוטאי, שושנה רביד ועוד. לסרטון המתעד את הביקור הנ”ל, לחץ/י כאן –  תחקיר ועריכה: רמי סמו – אחראי ארכיון תאטרון “הבימה”. 

שנות ה – 50 וה – 60- התיאטרון מטפל בנושא השואה באמצעות ההצגות: “אנה פרנק”, “חנה סנש”, “ילדי צל”, “ציפור הגטו” (“איציק ויטנברג”).

1958 – “הבימה'” זוכה בפרס ישראל ומוכרז רשמית כתיאטרון הלאומי של ישראל.

1968 – הנהלה מקצועית מחליפה את הקולקטיב של “הבימה”.

לצפייה במבחר קטעים מהצגות “הבימה” 1971 – 1922, לחץ/י כאן – תחקיר ועריכה: רמי סמו – אחראי ארכיון תאטרון “הבימה”.

1978 – מוקמת אגודת ידידי “הבימה”.

1980 – נפטרה “הגברת הראשונה של התיאטרון העברי” – חנה רובינא, ששיחקה בתיאטרון מיום הקמתו ועד סוף ימיה.

קצת היסטוריה 5

חנה רובינא- “הגברת הראשונה של התיאטרון העברי”

1983 – במהלך מלחמת לבנון, התיאטרון מופיע בצפון הארץ; מעלה את ההצגה האנטי-מלחמתית “נשות טרויה” מאת אוריפידס .

1991 – במהלך מלחמת המפרץ, “הבימה” מקיים הופעות מיוחדות המיועדות לתושבי רמת גן ודרום ת”א, שפונו מבתיהם.

1996- מוקמת “קבוצת צעירי הבימה” בניהולו של אילן רונן.

2000 – קבוצת צעירי “הבימה” מעלה את מחזהו של ברכט “מעגל הגיר הקווקזי” במסגרת פסטיבל התיאטרון הגרמני בפראג.
2002 – “הבימה” סוגר מעגל. מעלה את ההצגות “יומנה של אנה פרנק” ; “קדיש לנעמי” של אלן גינסבורג ו”הקיץ של אביה” בתיאטרון וכטנגוב במוסקבה.
2003 – ”הבימה” מופיע עם “קדיש לנעמי” באולם היוקרתי בהיכל התזמורת הסימפונית של ניו יורק. הניו יורק טיימס: “ההצגה מפגינה אינטליגנציה תיאטרלית ורגעים של כוח אמיתי…”

2007 – מתחיל שיקום בית “הבימה”. המבנה המחודש הולך ונבנה.

קצת היסטוריה 6

שיפוצים בתיאטרון הלאומי, הבימה

2008- “הבימה” פותח בחגיגות ה-90 להיווסדו.

2012- כניסה לבניין “הבימה” המשופץ.

קצת היסטוריה 7

בניין התיאטרון הלאומי, הבימה, כיום