א. כללי

מסמך זה מבטא את תפיסת מועצת הנאמנים של תיאטרון הבימה בדבר החזון של התיאטרון הלאומי בישראל. הכנת המסמך התבססה על סמינר שנערך ביוזמת המועצה ביוני 2010 , על שיחות עם אנשי תיאטרון ומומחים מהאקדמיה ומתחומי היצירה, על היוועצות עם גורמי ממשל וחברה וכן על תחקירים שבוצעו ע”י ד”ר דיתי רונן, חברת המועצה.

ב. בסיסי הערך של חזון התיאטרון הלאומי

החזון של התיאטרון הלאומי מתבסס על שלושה נדבכי יסוד היסטוריים:
מורשתם ורוחם של מייסדי הבימה וחזונם ליצירה תיאטרונית בשפההעברית וליצירה צעירה ומהפכנית, ברוח התקופה וברוח הצהרת השחקן משנת 1918 – ראה נספח א’.
החלטת הממשלה מאוקטובר 1958 “לייחד ל”הבימה” תואר כבודממלכתי: תיאטרון לאומי”, וזאת כדי לייחד לו מעמד שונה מתיאטרוניםאחרים וכדי שיפעל להגשמתן של מטרות תרבותיות-לאומיות מרכזיות.החלטת הממשלה דורשת שהתיאטרון הלאומי יפיק איכות ולא יהיה שבויב”שיקולי קופה” – ראה נספחים ב’ וג’.
מטרות “חברת התיאטרון הלאומי הבימה בע”מ” אשר נאמני ההקדש(=חברי מועצת הנאמנים) עתידים להקים – ראה נספח ד’.

ג. עקרונות הפעילות של התיאטרון הלאומי

על התיאטרון הלאומי לבסס את פעילותו על שלושה עקרונות עיקריים:
1.לעמוד ביעדים שהועידו מייסדי הבימה בהתאמה למציאות התרבותית בתזמננו, לקיים את החלטת הממשלה ורוחה מ 1958- ולהשיג את המטרותשתציב בפניו מועצת הנאמנים או מועצת המנהלים לכשתוקם.
2. לפעול בהתאם לחזון התיאטרון הלאומי אשר יהווה בסיס למדיניותהאמנותית, הניהולית, המבנית והארגונית של הבימה.להוות מגדלור אמנותי בשדה התיאטרון, לחתור למצוינות ביצירתוהאמנותית ובהתנהלותו, להציג הפקות בעלות ערך אמנותי גבוההמתמקדות ברפרטואר של הפקות קלאסיות, הפקות מקור והפקותמיוחדות, שיוצגו על ידי אנסמבל של שחקנים מעולים וברמה גבוהה.בפעילותו זו, יקדם התיאטרון את העושר התרבותי והטעם האמנותי שלהציבור הרחב בישראל.

ד. סביבת הפעילות של התיאטרון הלאומי

סביבת הפעילות של התיאטרון תתבסס על שלושת היסודות הבאים:
1. בסיס כלכלי איתן, מבנה משפטי הולם, הנהלה קבועה וראויה כשלצידהצוות אמנותי איכותי, בתוך אכסניה קבועה והולמת שתשרת את הדרישותהאמנותיות והתפעוליות של תיאטרון לאומי.
2. חזון כתוב שיהווה בסיס מנחה לפעילות התיאטרון הלאומי ואשר יעודכןמעת לעת בהתאם ליעדים ולצרכים המשתנים של התיאטרון ובהתייחסלאקלים התרבותי והציבורי במדינה.
3. שיתוף הציבור בקביעת חזון התיאטרון ובעידכונו, עפ”י מורשת הדיוניםוהמשפטים הציבוריים שנערכו בשנות השלושים של המאה הקודמתאודות תיאטרון “הבימה”.

ה. מחויבות התיאטרון הלאומי

התיאטרון הלאומי יקיים ח”י דרישות עיקריות:
1. מחויבות לערכים אמנותיים, תרבותיים, חברתיים וחינוכיים ולמימושםברמה הגבוהה ביותר.
2. הצבת רף אמנותי גבוה במיוחד על ידי העלאת הצגות איכותיות מבחינהאמנותית, ממיטב היצירה התיאטרונית, לקידומם של יעדים תיאטרונייםלאומיים.
3. שמירת החופש האמנותי של היוצרים השונים מתוך שיקולים אמנותייםברמה המקצועית הגבוהה ביותר, בכל תחומי היצירה התיאטרונית.
4. קיום מסגרת ייעודית אשר תיפעל ברוח מורשת התרבות של העם היהודיבקהילותיו השונות באמצעות יצירה תיאטרונית יהודית בארץ ובעולם.
5. הצגה בעיקר בשפה העברית, תוך הקפדה על שימור הלשון העברית ועלתקינותה.
6. עידוד וקידום מחזאות ישראלית מקורית איכותית, חדשנית ונועזת הןבתכניה והן בביטוייה האמנותיים, המעוגנת בהוויה הישראלית.
7. שיקוף נאמן של החברה הרב-תרבותית בישראל.
8. העלאה מחודשת של מחזות מופת ישראליים בבימוי מחודש המעניקפרשנות רעננה לטקסטים קלאסיים.
9. שילוב המחזאות המקורית עם מיטב המחזאות העולמית הקלאסיתוהמודרנית ממגוון תרבויות ותקופות בתרגומי מופת לעברית.
10. הפעלת אנסמבל קבוע של יוצרים ומבצעים מעולים, שפעילותם תהיהמזוהה עם חזון התיאטרון הלאומי ועבודתם תיצור שפה תיאטרוניתייחודית לתיאטרון הלאומי.
11. העלאת הצגות והרצתן בעיקר באולמות הבית, תוך פנייה לקהלי יעדמגוונים במטרה להביאם מכל קצווי הארץ אל משכנו הקבוע שלהתיאטרון הלאומי.
12. איתור יוצרים צעירים מוכשרים ויצירת מסגרות שיקדמו טיפוח מתמידשל ההכשרה המקצועית בקרב היוצרים והמבצעים העובדים בתיאטרון.
13. טיפוח דור צעיר של צופי תיאטרון, חינוך לצפייה מושכלת ויצירת שיתופיפעולה עם מערכת החינוך לקידום התיאטרון וליצירת תודעת תיאטרוןבקרב קהל צעיר בכל רחבי הארץ.
14. הקמת שירותי ארכיון לציבור הרחב ובו מחזות, צילומים, סקיצות,מקטים וחומרי תיעוד אחרים, שימחישו את המסורת ואת ההיסטוריה שלהתיאטרון הלאומי ושל היצירה התיאטרונית הישראלית מיום היווסדהועד ימינו.
15. הקמת סדנאות איכות מקצועיות שתענינה על צרכי התיאטרון הישראלי,ביניהם סדנאות בימוי, כתיבה ומשחק של טקסטים ישראליים מקורייםמופתיים, כולל טקסטים מקראיים.
16. יצירת שיתופי פעולה עם יוצרים ושוחרי תיאטרון במספר מרכזי תיאטרוןבפריפריה. שיתופי פעולה אלה יתבטאו בהקמת כיתות סטודיו בעבריתובשפות אחרות וכן בהפקה של יצירות תיאטרוניות עצמאיות איכותיותובחשיפתן בפני הצופים בפריפריה.
17. קידום יצירה רב תרבותית וקירוב קהל מגוון אל התיאטרון הלאומי.אירוח הפקות של מרכזי תיאטרון פריפריאליים, של בתי ספר למשחק, שלסדנאות ניסיוניות ושל יוצרים מוכשרים יוצאי דופן בראשית דרכם.
18. טיפוח ועידוד שיתופי פעולה וקשרים עם תיאטרונים אחרים בישראל ועםתיאטרונים לאומיים ואחרים בעולם.

נספחים

נספח א’ – הצהרת השחקן משנת 1918 , ציטוט מתוך הספר ” 80 לילה ולילה” מאת
: דורי פרנס, הוצאת ידיעות אחרונות, 1998 , עמ’ 8
“עם הצטרפותי לשורת הבונים של התיאטרון העברי אני מאשר בזה שהמגמות והמטרותהלאומיות והתרבותיות הגבוהות של תיאטרון “הבימה” ברורות לי לחלוטין. מטרותי – אותןמטרות – ואותן המגמות מגמותי. לכן אעשה, ככל יכולתי, כישרוני ומסירותי לשרת את המפעלהיקר לי. אי לכך אני מבטיח: לא להתייחס לעבודתי כמו אל מסחר, מקצוע, מלאכה, אלא כמואל ייעוד ואף אל שליחות נעלה. מאחר ש”הבימה” איננה עסק מסחרי-כלכלי, הריני מבטיח לאלהתייחס אל מנהליה כמו אל נותני עבודה ומפקדים, אלא כמו למנהיגים ומדריכים, ולכן לאאשתמש כלפיהם באמצעי ותכסיסי מאבק מעמדי. אף פעם לא אנהג בעבודתי על דרך אהבה-עצמית ויומרנות, אלא תמיד אקריב את האהבה העצמית של השחקן לטובת המפעל. את כלהנאמר לעיל אני מתחייב למלא בקדושה וללא כל הפרה”.
נספח ב’ – החלטת הממשלה מס’ 22 מיום 12 באוקטובר 1958 , עמ’ 42 ו 43- של
הפרוטוקול:
א. לשלוח ברכה נאמנה של הממשלה לחלוצי אמנות התיאטרון העברי הבימה עם יובלשנת הארבעים לפועלו.
ב. לייחד ל “הבימה” תואר כבוד ממלכתי: תיאטרון לאומי.ג. לבחור מועצה ציבורית בעלת סמכות מייעצת שתעמוד לימין “הבימה”.
ד. )ברוב קולות( להקציב ל”הבימה” החל משנת 1958 ואילך, מענק כספי שנתי של100.000 ל”י.
נספח ג’ – דברי השר כרמל בישיבת הממשלה מיום 90 באוקטובר 1958 , עמ’ 34 של
הפרוטוקול:
“קודם כל אנחנו צריכים לשים לבנו לעיקר ולא כל כך לתואר, מה רוצים להשיג על ידי קביעתסטטוס מיוחד ל”הבימה”. ]-[ בשבילנו העיקר הוא העתיד. אני אומר שהעבר הוכיח, שזה יכוללהיות תיאטרון מרכזי בעתיד ולמלאות תפקידים לאומיים. החשוב בשבילנו שלא כלהתיאטראות יהיו במצב שיתאימו את עצמם לקופה בלבד ולשעשוע הציבור, כדי לקבל רקמחמאות, להציג רק מחזות שהציבור מוכן לראות ולשלם, אלא יהיו גם מחזות מקוריים, תנכיים,קלאסיים. ]-[ לדעתי כפי שאנו רואים התפתחות התיאטראות בשנים האחרונות, אם לא יהיהמאמץ מיוחד, יכולה גם “הבימה” להתדרדר.”
נספח ד’ –מטרות החברה, סעיף 7 ()א) עמ’ 2 של תקנון “חברת התיאטרון הלאומי
הבימה בע”מ”:

“מטרות החברה הן:

1.לקיים ולהפעיל תיאטרון אמנותי – מקצועי כתיאטרון לאומי הנושא, בין היתר, את מורשתהתרבות של העם היהודי, הציונות ומדינת ישראל ותושביה.
2. להעלות הצגות תיאטרון ומופעי במה של יצירות תיאטרון, קלאסיות ובנות זמננו, מקוריותוממגוון תרבויות העולם ובכלל זה מחזות מן המורשת העברית, היהודית והישראלית.
3.לפעול כתיאטרון המפתח ומקדם את המחזאות הישראלית המקורית ולעודד את השחקנים,הבימאים, המעצבים והמוסיקאים הישראלים.
4. לפעול כתיאטרון המקדם את היצירה הישראלית בתחומי האמנות הקשורים לתיאטרון ובהם– מוסיקה, תנועה, תפאורה, קול תאורה ועיצוב תלבושות.
5. לקיים הופעות ברחבי הארץ, לרבות ביישובי פריפריה, ולקרב את אמנות התיאטרון לכללאוכלוסיית המדינה באשר היא.
6. לקיים קשרים עם מוסדות תיאטרון בארץ ובחוץ לארץ ובכלל זה חילופי מפעלי תרבות.
7. לטפח יוצרים צעירים העוסקים באומנויות הבמה, לעודד אותם ולהעניק להם הזדמנות להציגמפרי יצירתם.
8. לקיים קשר עם מערכת החינוך של מדינת ישראל ועם מוסדות החינוך במדינה, במטרהלהרחיב ולהעמיק את תרבות התיאטרון בקרב הדור הצעיר.
9. להוות דוגמא ומופת, למצוינות ואיכות אומנותית בכל הקשור, לאומנויות הבמה ולביצועיצירות במה”.