אודות

התיאטרון הלאומי של ישראל

תיאטרון הבימה הוא ממוסדות התרבות הוותיקים והמרכזיים בתולדות האמנות העברית והישראלית. הבימה נוסד בשנת 1917 במוסקבה, מתוך חזון נועז להקים תיאטרון מקצועי בשפה העברית. ברבות השנים הפך הבימה לנכס צאן ברזל של התרבות הישראלית וכן לבית עבור דורות של יוצרים, שחקנים, מחזאים וצופים. מראשית דרכו כתיאטרון עברי חלוצי, דרך עלייתו לארץ ישראל, התבססותו בתל אביב והפיכתו למוסד תרבות מרכזי, ליווה הבימה את החברה הישראלית מימיה הראשונים ושימש במה לרבים מן הסיפורים, הרעיונות, הוויכוחים והחלומות שעיצבו את התרבות המקומית. בשנת 1958 ממשלת ישראל בראשות דוד בן־גוריון הכריזה על הבימה כתיאטרון הלאומי של ישראל. באותה שנה הוענק לו גם פרס ישראל לאות הכרה בתרומתו יוצאת הדופן לתרבות ולחברה המקומית. אבן דרך זו איננה רק הישג היסטורי, אלא גם מחויבות מתמשכת להיות בית ליצירה עברית וישראלית חיה, מוסד תרבות בעל אחריות ציבורית, ומרחב של מחשבה ושיח.

הבימה, כתיאטרון הלאומי של ישראל, שואף להציג רפרטואר רחב, איכותי ומגוון המשקף את פניה הרבות והמגוונות של החברה הישראלית - על יופייה, מורכבותה, מתיחויותיה, זיכרונותיה ותקוותיה. רפרטואר התיאטרון משלב בין מחזאות ישראלית מקורית לבין קלאסיקות מן התיאטרון העולמי, בין עיבודים לספרות ולקולנוע לבין מחזות מוזיקליים, ובין פרשנויות עכשוויות לטקסטים מכוננים לבין יצירה בימתית חדשה. הבימה מייחס חשיבות עליונה לטיפוח דור חדש של יוצרים, לצד עבודה עם האמנים הבולטים והמנוסים בישראל. כתיאטרון לאומי חי ופועם, השומר על מסורתו המפוארת אך מביט קדימה אל עבר העתיד, הוא שוקד על פיתוח שפה תיאטרונית החותרת למצוינות אמנותית, רלוונטיות תרבותית ופתיחות לקהל רחב ומגוון. התיאטרון פועל להרחבת גבולות השפה הבימתית, לחיזוק הקשר עם קהלים מגוונים ולבניית שיתופי פעולה עם מוסדות תרבות, יוצרים ופסטיבלים בארץ ובעולם. בסיוע להקת שחקני הבימה, המורכבת מבכירי שחקני ושחקניות ישראל, מעלה התיאטרון על נס את מורשת התרבות העברית והישראלית, תוך יצירת דיאלוג מתמשך עם המציאות הישראלית המשתנה ועיסוק בשאלות של זהות, חברה ותרבות. למעלה ממאה שנים מאז הקמתו, הבימה ממשיך להיות מקום שבו זיכרון ומסורת פוגשים יצירה והתחדשות - תיאטרון המבקש לא רק לספר את סיפורה של התרבות הישראלית, אלא גם להשתתף בעיצובה.

ציוני דרך במאה שנות תיאטרון "הבימה"

1917 - "הבימה" מתקבלת כסטודיה של סטניסלבסקי בהנהלת י. וכטאנגוב ליד התיאטרון האמנותי במוסקבה.

1918 - הועלתה ההצגה הראשונה של "הבימה" ,"נשף בראשית" שהייתה מורכבת מארבעה מערכונים : "האחות הבכירה", "השריפה", "החמה החמה", "פגע רע".
העובדה נקבעה – התיאטרון העברי קיים.

1919 - הצגתו השנייה של התיאטרון, "היהודי הנצחי".



1922 - הצגת "הדיבוק" – מחברו של המחזה "הדיבוק" הוא ש. אנסקי, סופר וחוקר פולקלור יהודי
ועד 1998 הועלתה הצגת "הדיבוק" ב"הבימה" בגרסאות שונות כ – 1300 פעמים. לפני עזיבת "הבימה" את מוסקבה, הוצג "הגולם" מאת ליוויק בהשתתפות אהרון מסקין ויהושע ברטונוב.

1926 - עזבה "הבימה" את מוסקבה לבלי שוב ויצאה למסע הופעות באירופה שבסופו הגיעה בראשית 1927 לניו יורק.

1927 - התפלגה הלהקה. רוב השחקנים החליטו לעלות לארץ ישראל. נחום צמח וקבוצת שחקנים נשארו בארצות הברית.

1928 - הגיעו שחקני "הבימה" לארץ ישראל.
ההצגה הראשונה של שהועלתה בארץ ישראל היא "האוצר" מאת שלום עליכם בבימוי אלכסנדר דיקי.

1945 - נכנס התיאטרון לביתו החדש לאחר עשר שנות בנייה.

1958 - מוענק לתיאטרון "הבימה" פרס ישראל והוא זוכה במעמד של תיאטרון לאומי.

1969 – הקולקטיב ההיסטורי פורק. מעתה והלאה ייבחרו מנהל כללי ומנהל אמנותי, בפיקוח וועדה ציבורית.

1978 – מוקמת "אגודת ידידי הבימה".

1983 - במהלך מלחמת לבנון, מופיע התיאטרון בערים המופגזות בצפון. במקביל, מועלה "נשי טרויה", מחזה אנטי מלחמתי מאת אוריפידס.

1991 - בזמן מלחמת המפרץ, מארח תיאטרון "הבימה" תושבים מרמת גן ודרום תל אביב, שפונו מבתיהם ההורסים.

2000 - קבוצת צעירי "הבימה" מוזמנת להופיע בפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון גרמני בפראג. שם, היא מציגה את "מעגל הגיר הקווקזי" מאת ברכט.

2002 - תיאטרון "הבימה" מעלה את ההצגות "יומנה של אנה פרנק", "קדיש לנעמי" ו"הקיץ של אביה" בתיאטרון וכטאנגוב במוסקבה.

2006 - בשנה זו מתקבל תיאטרון "הבימה" כחבר ב"איחוד תיאטרוני אירופה" (UTE), לצד התיאטרונים המובילים בעולם בהם "הרויאל שייקספיר קומפני" הבריטי, ה"מאלי" בסנט פטרסבורג ו"פיקולו" באיטליה. החברות ב – UTE, היא מחווה של הערכה וכבוד לתיאטרון הלאומי של ישראל, היחיד שאיננו מיבשת אירופה וקושרת את התיאטרון הישראלי למרכז העשייה האמנותית האירופית. מסעות "הבימה" ביפן, טאיוואן, פולין, גרמניה, קפריסין, מוסקבה וקופנהגן, הופכים את "הבימה" לתיאטרון המוביל בשיתופי פעולה בינלאומיים. כמו כן, מתקיימים שיתופי פעולה עם תיאטרונים בארץ: "הקאמרי", תיאטרון חיפה, תיאטרון באר שבע, התיאטרון הערבי-עברי, "תמונע" ועוד.

2007 - החל שיפוץ בניין "הבימה". התיאטרון עמד בפני שינויים כשנאלץ לעזוב את משכנו והחל להופיע באולמות שונים ברחבי תל אביב.

2012 - נחנך משכן "הבימה" המשופץ, בנוכחות נשיא המדינה דאז, שמעון פרס. בשנה זו הוזמנה ההצגה "הסוחר מוונציה" מאת שייקספיר, בבימויו של אילן רונן, מנהלו האומנותי של התיאטרון, להשתתף באולימפיאדת התרבות שהתקיימה בלונדון לצד 37 להקות תיאטרון מרחבי העולם. ההצגה הועלתה פעמיים בתיאטרון "הגלוב" היוקרתי וזכתה לשבחים רבים.

2016 - ההצגה "הקמצן" (מולייר) בבימויו של אילן רונן, מוזמנת לתיאטרון בייג'ינג בסין.

2017 - ההצגה "אשה בורחת מבשורה" (דוד גרוסמן), בבימויו של חנן שניר, מוזמנת להציג בפסטיבל לינקולן סנטר בניו יורק.

2018 - בשנה זו צוין יום הולדתו המאה של תיאטרון "הבימה". במסגרת החגיגות, הוזמנה והציגה הלהקה את "סימני דרך", בבימויו של משה קפטן, מנהלו האומנותי של התיאטרון ו"סיפור פשוט" בבימויה של שיר גולדברג, על במת תיאטרון וכטאנגוב במוסקבה.

2019 - הוחלט על פירוק החברה לתועלת הציבור במסגרתה פעל התיאטרון.
2022 - עיריית תל אביב לקחה על עצמה את המשך הפעלת התיאטרון הלאומי "הבימה" כתאגיד עירוני.
קרא פחות...

" 'הבימה' אינו מוסד אמנותי בלבד. הוא אבן יסוד בתחיית השפה והתרבות העברית ובעיצוב תרבות החיים בישראל ". קידום נושאים בעלי חשיבות לאומית. רב שיח עם ציבורים שונים. טיפוח הדור הבא של אנשי תיאטרון. קידום אמנות התיאטרון בישראל. גישה אוניברסלית.

האדריכל רם כרמי ז"ל

בראש משימת השיפוץ וההרחבה עמד רם כרמי ז"ל, אחד מהאדריכלים וממתכנני הערים המובילים ביותר בישראל וזוכה פרס ישראל. ניסיונו הרב והמגוון הפך את כרמי ז"ל לאדם האידיאלי ליצירת הבניין החדש שמיזג בהרמוניה את הישן עם החדש, ואיחד את המסורת עם החדשנות – סימן ההיכר של 'הבימה'.

כרמי ז"ל עיצב פרויקטים שונים ומגוונים – מבנים ציבוריים, משרדים, מוסדות אקדמאיים ומרכזי תחבורה ציבורית, אשר זכו בפרסים רבים ברחבי העולם.

מנהלי "הבימה" מאז ועד היום

גבריאל צפרוני 1975-1968

שמואל עומר 1975-1994

דוד אלכסנדר 1994-1995

יעקב אגמון 1995-2004

בני צרפתי 2004-2011

אודליה פרידמן 2004 – 2019

נעם סמל 2019-2023

דני וייס 2023 ועד היום

מנהלים אמנותיים

שמעון פינקל 1960-1961

יוליוס גלנר 1962-1964

דייויד ויליאמם 1969-1970

שמעון פינקל 1970-1974

יוסי יזרעאלי 1975-1976

שלמה בר שביט 1976-1977

דויד לוין 1977-1985

עמרי ניצן 1985-1990

חנן שניר 1990-1991

שמואל עומר 1991-1994

גרי בילו 1994-1995

יעקב אגמון 1995-2004

אילן רונן 2004-2016

משה קפטן 2016-2025

נועם שמואל 2025 ועד היום

מנויים מקבלים יותר!

רכשו מנוי וקבלו הנחות קבועות על כל אירועי הבימה

לרכישת מנוי