ראשי זבל חדש בהבימה

קוויאר ועדשים
מס' הצגה: 361
הצגת בכורה: 23/07/1983
מספר הצגות: 154

יוצרים


מאת :
ג'וליו סקארניצ'י , רנזו טאראבוזי
תרגום ועיבוד :
ניסים אלוני
בימוי :
מיקי גורביץ
תפאורה ותלבושות :
אדריאן ווקס

שחקנים


ולריה, אשתו השניה של לאונידה :
עדי לב
פיורלה בתו של ליאונידה :
ויקי מורן
אנטוניו , שכן :
שמעון כהן
אנג'לו, בן לוויה של אנטוניו :
רם מכנס , אורן הורדי
ויטוריו, מוכר עיתונים ושליח לכל סוג :
ראובן גולדווסר
מתילדה, אחותו של ליאונידה :
רבקה גור
ליאונידה פפגטו, ראש המשפחה :
ששון גבאי
ולוטו, גנב בדימוס :
מוסקו אלקלעי
סבא פפינו, סבא להשכרה :
רפאל קלצ'קין
הרוזנת צ'יארלי אשת חברה :
שושנה דואר
אילונה צ'יבור, אשת חברה :
אתל קובינסקה
הבארון אלפונסו צ'יוצ'ייה, בעל אורוות הסוסים :
צבי שטולפר
ניקולא צ'יבור בנה של אילונה :
אלון אבוטבול
רימונד צ'יבור, דודו של ניקולא :
אברהם רונאי
רוברטו, בנה של לאונידה :
משה ופניק
אלכסיס, משרת ונהג של משפחת צ'יבור :
אליעזר אפלבוים

ליאונידה הוא אבי משפחה ענייה בנאפולי.  את “פרנסתו” הוא מוציא מביקור בחתונות מדי ערב, שבהן הוא אוסף מכל הבא ליד, וממלא את כיסיו. למחרת בבוקר, אשתו ולריה משווקת את “הסחורה” באמצעות  אנטוניו, המחזר אחריה נמרצות.

באחת החתונות, מחופש לקולונל, הוא מקים יחד עם עשירי  העיר עמותה שמטרתה לתמוך במשפחות שנמצאות מתחת לקו העוני.  הוא מתכנן לאסוף תרומות שיזרמו היישר לקופה המשפחתית הפרטית שלו. לצורך זה הוא שוכר קשיש על כסא גלגלים, מסמרטט את  ביתו ובכך הופך את הקן המשפחתי לקורע לב ופותח כיס.

קומדיה מטורפת ומצחיקה, עד דמעות, על החיים התוססים שמתחת לקו העוני.

"לעדי לב, באחד משני התפקידים הראשיים, יש האיזון הקומי הנכון. היא אינה 'לוחצת' וממלאת את התפקיד בקלות חיננית. כמוה גם רבקה גור בתפקיד צדדי. תפקידים קטנים נאים עשו גם מוסקו אלקלעי, בתור הגנב ולוטו ואברהם רונאי בתור הנוכל ריימונדו. אדריאן ווקס הקדיש את כשרונו הניכר כתפאורן וניסים אלוני, כדרכו, מתרגם בצורה מקסימה.

בועז עברון. "ידיעות אחרונות". 3.10.1983

"אדריאן ווקס בנה בית ציורי שכביסה תלויה בין מרפסותיו, אבל הקירות רועדים בכל פעם שמישהו טורק דלת וזה אחד האמצעים הדרמטיים המרכזיים בהם השתמשו שני המחברים בפארסה שלהם. פארסה ולא קומדיה, ככתוב בתכניה, כי ההתרחשות מכאנית, בנויה על אי הבנות והגזמות והדלק המפעיל אותה אינו אופיים של גיבוריה או פגם באישיותם. הצוות כלל גם שחקנים וותיקים כרפאל קלצ'קין בתפקיד גנראל סנילי, שושנה דואר כרוזנת סתמית ואברהם רונאי כגנגסטר. זו הצגה מלאת מהומה, הרבה אקרובטיקה טובה, תלבושות כמו מאופרטה ומלל אינסופי.

גיורא מנור. "על המשמר". 3.10.1983

"מיכאל גורבץ' משמן היטב את גלגלי ההצגה והחל בתמונה השניה הוא משיג את הקצב הנכון ותוך השתוללות מרעישה מאוד, כיאה לציבור הנאפוליטני שלפנינו הוא מוליך את העלילה המסובכת והפשטנית למדי אל סחיטת צחוקים רמים מהקהל. זהו ללא ספק בידור ששחקני 'הבימה' עושים בו כמיטב יכולתם. עדי לב, רבקה גור, המגלמת באמנות רבה את דמותה של אחות פפגטו, מוסקו אלקלעי, בתפקיד הכייס בדימוס המספק לפי הזמנה כל מה שמבקשים ממנו, סבא סנילי בגילומו של רפאל קלצ'קין, כמעט גונב את ההצגה. צבי שטולפר כבארון של אורוות סוסים.

"ששון גבאי מעצב את דמותו של פפגטו בכשרון הקומי הטוב שלו, קצת מן הדמות של הקומדיה דל-ארטה. הדגש על התנועה הבמתית ועל השאגות הנאפוליטניות האופייניות.

חוה נובק. "דבר". 4.08.1983